הבלוג בן שלוש

באחד במרץ חל יום הולדתו השלישי של הבלוג שלי מי היה מאמין שהזמן יתחיל לדלג לו בשנים. לכבוד יום ההולדת החלטתי השנה לחפור ולנבור בנבכי הסטטיסטיקה של הבלוג ולספר לכם קצת נתונים על מאחורי הקלעים. באופן כללי אני לא פריקית של הסטטיסטיקה, אני כותבת כי אני באמת נהנית מהתחושה של לחפש חומרים לכתוב ולהעלות פוסט חדש לאוויר העולם. אחת לכמה זמן אני נכנסת לראות מה קורה,  בדרך כלל לעמוד הראשי, מסתכלת על המספרים וממשיכה הלאה, אף פעם לא מתעכבת שם יותר מדי. השנה החלטתי שכדאי שנכיר לעומק אחרי הכל שלוש שנים זהו זמן לא מבוטל בכלל.

 ולפני הנתונים עצמם סיפור על תגלית המספרים הגדולה או במילים אחרות איך גיליתי את הנתונים האמתיים של הבלוג. באופן כללי מה שהכי עניין אותי תמיד בסטטיסטיקה זו השורה התחתונה כמה אנשים נכנסו לבלוג שלי בפועל, בכל פעם כשהייתי נכנסת שיגעה אותי העובדה שהמספרים לא תואמים את התחושות שלי, כך כל פעם הייתי נכנסת מסתכלת וממשיכה הלאה עד שהחלטתי שמשהו כאן לא מסתדר לי והתחלתי לקרוא בכל פינה ופינה שלא הכרתי, כך גיליתי את הטעות שעשתה לי נחת גדולה מאוד. גיליתי שהמספרים שהסתכלתי עליהם היו רק של אותו חודש ולמעשה עד לנקודה זו לא טרחתי להעביר את טווח התאריכים לסיכום שנתי. מאז כבר הפכתי את הסטטיסטיקה מלמעלה למטה וגיליתי דבר או שנים כך שהשנה האחרונה הייתה תחת מעקב : )

אז קודם כל אני אספר לכם שבשנה האחרונה עברו בבלוג שלי למעלה מחמישים וחמישה אלף איש! כשפתחתי את הבלוג לא העליתי בחלומות הוורדים שלי להגיע למספרים כאלה, אני זוכרת את עצמי בהתחלה יושבת ומסתכלת איך מספר הקוראים עולה משלושים לשלושים וחמישה ביום וכולי התמלאתי גאווה. היום עוברים מאות ואלפים ביום אז קודם כל תודה ענקית לכם על שאתם כאן קוראים מגיבים ומשתפים זה אף פעם לא מובן מאיליו.

שלוש שנים של חיפוש כתיבה והמון השראה הביאו אותי לבדוק מהם חמשת הפוסטים הנקראים ביותר בבלוג: במקום הראשון הבית של ליזי – סלון, בית שעיצבתי בקיץ לפני כשנתיים.

הפוסט השני הוא פוסט הזמן הירוק ארגזים ומשטחי עץ, פוסט שלאחרונה התארח גם באתר STYLEPAGE.

הפוסט השלישי הוא הפוסט שנכתב על פרויקט בית מארח.

במקום הרביעי הבית של כרמית – סלון. בית שעיצבתי בקיץ האחרון שהתארח גם הוא לאחרונה ב STYLEPAGE.

והמקום החמישי שהפתיע אותי במיוחד הוא הפוסט שאתו פתחתי את הבלוג פרולוג – אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, כנראה שתחילתה של דרך חשובה לא פחות מהדרך עצמה

פרולוג

עם הסמליות של פוסט הפתיחה מקווה ליהנות עוד שנים רבות מהבלוג שלי וגם אתם כמובן.

שיהיה יום חמים ונעים לכולם.

תמונה: cafenohut, עמית ליבוב, מיכל לוי vintageblackboard.